הטקסט עם פירושים בתוך השורות

המילים הקשות מודגשות, ואחרי כל אחת — הגדרה בעברית ותרגום לאנגלית

180ביוני 1977 טילפן לי ברונו קרייסקי, הקאנצלר(ראש הממשלה — the Chancellor) של אוסטריה. בפיו היתה בקשה מוזרה: שאבוא מיד לווינה לשאת(לתת, להעביר — to deliver) את ההרצאה השנתית בהופבורג, ארמונו של הקיסר(שליט עליון של אימפריה — the emperor) לשעבר.

181אחת לשנה הזמין ״מכון רנר״, המסונף(המשויך, המקושר — affiliated) למפלגה הסוציאליסטית של אוסטריה, אורח מכובד לשאת הרצאה. מכיוון שזאת היתה מפלגת השלטון, הפך האירוע כמעט למעמד ממלכתי(אירוע רשמי בעל אופי לאומי — a state occasion), והקאנצלר קרייסקי ניהל אותו אישית. סָלְתָה ושַמְנָה(המובחרים, האליטה — the cream/elite of) של החברה הווינאית, הקורפוס הדיפלומטי והפרופסורים מהאוניברסיטה, כיבדו את האירוע בנוכחותם. באותה שנה היה הנואם אמור להיות פרופ' שלמה אבינרי, חוקר ידוע של המרקסיזם, שכיהן כמנכ״ל משרד החוץ, כשמפלגת העבודה היתה בשלטון ויגאל אלון היה שר החוץ. ישעיהו ליבוביץ, שתיעב(שנא מאוד, מאס — detested) את אבינרי, נהנה לצטט ביחס אליו את הדברים המיוחסים(שתולים/מייחסים אותם ל- — attributed) למלך האנוֹבר (עיר ילדותי): ״כשהודיעו למלך בבהלה(בפחד פתאומי — in panic) שכמה פרופסורים מאוניברסיטת גטינגן המהוללת(המפורסמת, המשובחת — renowned) התפטרו(עזבו את תפקידם מרצון — resigned) כמחאה(כהבעת התנגדות — as a protest) על מעשיו, השיב בזלזול(בבוז, בחוסר כבוד — with contempt): 'זו לא בעיה - רקדניות, זונות ופרופסורים תמיד עומדים למכירה...'״

182ברגע האחרון הודיע אבינרי לקרייסקי שנבצר ממנו(נמנע ממנו, לא היה ביכולתו — he was unable) לבוא. אינני יודע מדוע עשה זאת, ואם הדבר היה קשור ליחסים הלא טובים ששׂררו(ששלטו, שהיו קיימים — that prevailed) בין קרייסקי לבין ראשי השלטון בישראל.

183קרייסקי מצא את עצמו במצב מביך(גורם למבוכה, לא נעים — awkward). הוא רתח מזעם(כעס מאוד — boiled with rage). ההזמנות להרצאת אבינרי כבר יצאו. ואז חשב פתאום על רעיון מבריק(חכם, מזהיר, מצוין — brilliant): להזמין את אבנרי במקום אבינרי. מי ישים לב להבדל הקטן בשֵם?

184הגעתי לווינה, ולמחרת היום באה מארגיט שמידט, מזכירתו הנאמנה(המסורה, הנאמנה — loyal) של קרייסקי, למלון כדי להוביל אותי בבִטחה(בצורה בטוחה, ללא חשש — safely) לאולם המפואר(המהודר, המרשים — magnificent) שבו הייתי אמור לנאום. לא הספקתי להכין הרצאה, אלא רק כמה ראשי פרקים(נקודות עיקריות, תמצית — an outline) בעברית, שאותם רשמתי על גב מעטפה(עטיפת נייר למכתב — an envelope) בשעות הטיסה. מובן שדיברתי גרמנית.

185קרייסקי עצמו הציג אותי וגילה לקהל שחל שינוי(התרחש שינוי — a change occurred) קטן בתוכנית: אות אחת בשמו של המרצה התחלפה(הוחלפה באחרת — was switched). רוב הבאים כלל לא שׂמו לב לכך.

186כמו תמיד, דיברתי על לידתן במקביל(היווצרותן בו-זמנית — their parallel birth) של התנועה הציונית והתנועה הלאומית הערבית, על לידת הסכסוך(ריב, עימות, מחלוקת — the conflict) ועל הצורך בדו-קיום(חיים משותפים בשלום — coexistence) של שני העמים. לשם כך צריכה לקום מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל. נראה שההרצאה היתה מוצלחת, כי בסופה קיבלתי מחיאות כפיים ממושכות(תשואות הנמשכות זמן רב — prolonged applause) ושפע(כמות רבה — abundance) של ברכות.

187(זאת לא היתה הפעם הראשונה שבה התבלבלו(התערבבו בטעות — got confused) השמות אבינרי ואבנרי. פעם טעה בכך השבועון(כתב עת היוצא אחת לשבוע — the weekly) הבריטי המכובד ״אקונומיסט״. כעבור שבוע(לאחר שחלף שבוע — a week later) פרסם תיקון(הבהרה/שינוי של טעות — a correction) במילים: ״אנחנו מתנצלים בפני שניהם.״ הומור אנגלי יבש לתפארת(למופת, בצורה מצוינת — splendidly).)

188משהו על היחסים שלי עם ברונו קרייסקי. הם התחילו זמן רב לפני כן. בשנות ה-50 המוקדמות התיידדתי(נעשיתי ידיד — I became friends) עם הקונסול הכללי האוסטרי בתל אביב, קארל הארטל. מדי פעם הזמין אותי לארוחת צהריים ב״מרתף(חדר מתחת לפני הקרקע — cellar) ראשון״ ברחוב אלנבי. פעם אמר לי: ״אני יכול לסלוח לכם, הישראלים, על הכול, חוץ מדבר אחד: שהרגתם את ההומור היהודי.״

189כששמע הארטל שאני טס לאירופה ואעבור גם בווינה, הפציר בי(ביקש ממני בתוקף — urged me) לבקר אצל ידידו, סגן שר החוץ ברונו קרייסקי, אותו הגדיר(תיאר, כינה — described) כ״יהודי חכם״.

190מילאתי את בקשתו(עשיתי כפי שביקש — I fulfilled his request) והתייצבתי(הופעתי, הגעתי — I presented myself) במשרד החוץ האוסטרי. סגן השר קיבל אותי בלשכתו(במשרדו — in his office). באמצע החדר היתה בריכה קטנה, ובה השתעשע(שיחק, בילה בהנאה — frolicked) תנין(זוחל מים גדול — crocodile) צעיר - מתנה שקיבל סגן השר משליט אפריקאי כלשהו. הוא לא היה בעל הופעה מרשימה. אך בשיחה התרשמתי(התפעלתי — I was impressed) מאוד מחוכמתו של האיש. הוא מתח ביקורת(ביקר — criticized) קשה על מדיניות ממשלתו של דוד בן-גוריון. מכיוון שהיה יהודי, זה הרשים אותי כפליים(פי שניים, כפול — doubly). לא היו כמעט אישים יהודים בעולם שהיו מוכנים למתוח בגלוי ביקורת כזאת.

191באחד הביקורים בווינה, בקיץ 1963, הִכרתי צעירה בשם ברברה טאופר, שהסתובבה בחוג של אמנים ישראלים ששהו(שהיו/התעכבו במקום — who were staying) בבירת(עיר הבירה של — the capital of) אוסטריה. היא היתה יפהפייה(יפה מאוד — a great beauty) אמיתית, בסגנון של השחקנית האוסטרית רומי שניידר. התיידדנו(נעשינו ידידים — we became friends) מאוד, ובאחת הפגישות גיליתי לה שלא הצלחתי אף פעם לדבר עם אוסטרי המוכן להודות בעברו הנאצי. כל האוסטרים שהכרתי הציגו את עצמם כאנטי-נאצים מובהקים(ברורים, מוחלטים — outright).

192״אתה רוצה להכיר קצין אס-אס בכיר(בעל דרגה גבוהה — senior)?״ שאלה, ומבלי לחכות לתשובה הרימה את הטלפון: ״אבא, האם אתה מוכן להיפגש עם אורח מישראל?״

193למחרת היום ישבתי בבית הקפה המהודר(המפואר, המעוצב יפה — elegant) של מלון ״סאכר״ מול גבר נאה, גבה קומה(גבוה — tall), ממש ״נאצי מהסרטים״. הוא דיבר בגילוי לב(בכנות, בפתיחות — frankly) על הנימוקים(הטיעונים, הסיבות — the reasons) שהביאו אותו להצטרף למפלגה הנאצית עוד לפני עלות הנאצים לשלטון וה״אנשלוס [סיפוח(צירוף שטח/מדינה בכוח — annexation)]״ המפורסם. הוא שירת באס-אס כמפיק סרטי תעמולה(הפצת מסרים לשכנוע פוליטי — propaganda), ואיבד את אמונתו במשטר במהלך מלחמת העולם, כאשר המפלה(התבוסה, ההפסד — the defeat) הסתמנה כבר באופק(החלה להיראות, התקרבה — loomed on the horizon).

194ברברה אהבה את אביה וסבלה קשה מעברו הנאצי. הדבר גרם לה להתעניין בישראלים וביהדות. כאשר הגיע קרייסקי לשלטון, היא משכה את תשומת לבו. לקאנצלר היהודי היו יחסים סבוכים(מורכבים, מסובכים — complicated) מאוד עם ישראל. בירושלים לא יכלו לסלוח למנהיג יהודי שלא התמסר כולו(נתן עצמו לחלוטין — devoted himself entirely) לשירות ישראל. קרייסקי רצה לעזור לישראל, אך לא היה ציוני ולא הסכים עם מדיניות הממשלה. בעיניי היה מאחרוני ההומניסטים(אנשי רוח השמים את האדם במרכז — humanists) היהודים הגדולים באירופה, מסוגם של אלברט איינשטיין ויהודי מנוחין.

195הדיווחים השגרתיים(הרגילים, שבשגרה — routine) של משרד החוץ האוסטרי על ישראל לא סיפקו את הקאנצלר. הוא רצה לקבל מידע ישיר, מיידי ובלתי-תלוי. כשהכיר את ברברה, שהיתה אז עובדת זוטרה(בעלת דרגה נמוכה — junior) במשרד החוץ, שלח אותה ב-1975 לתל אביב כנספחת תרבות(נציגה דיפלומטית לענייני תרבות — cultural attaché) בשגרירות, ולמעשה כמודיעה אישית(מי שמספקת מידע סודי — personal informant) שלו. ברברה היפה הפכה מיד לסנסציה, ולא רק במושבה(כאן: הקהילה — community/colony) הדיפלומטית המקומית. במסיבות התכופות(החוזרות ונשנות — frequent) שערכה בביתה הופיעה כמעט כל הבוהמה(חוג אמנים ויוצרים — the bohemia) התל אביבית, שכללה אז גם פוליטיקאים ואנשי צבא רבים.

196ידידותי עם ברברה וקשריה של ברברה עם קרייסקי יצרו משולש בלתי-שווה(יחסי שלושה לא מאוזנים — an unequal triangle): קרייסקי, ברברה ואני. ברברה הציעה שאכתוב מדי פעם סקירות(דוחות מתארים, ניתוחים — surveys/reviews) אישיות על המצב הפוליטי בארץ, שיישלחו באמצעות הדואר הדיפלומטי היישר ללשכתו של קרייסקי. מדי פעם הוא גם ענה לי. פעם ביקש ממני לעזור לו נגד שמעון ויזנטל, ״צייד הנאצים(מי שרודף ומאתר נאצים — the Nazi hunter)״ הווינאי, שהתנפל על(התקיף בחריפות — attacked) קרייסקי והאשים(הטיל אשמה — accused) אותו בטיהור(חיפוי, הלבנה, זיכוי — whitewashing) פושעי מלחמה. לא אהבתי את ויזנטל מעולם. כל העסק הזה של ״ציד נאצים״ נראה לי נגוע בשרלטניות(מושפע מרמאות והתחזות — tainted with charlatanism). בכל זאת יעצתי(נתתי עצה — I advised) לקרייסקי שלא להתעסק איתו, ושמחתי שקיבל את עצתי.

197כאשר הגיע מנחם בגין במפתיע(באופן בלתי צפוי — surprisingly) לשלטון, במאי 1977, היו הדעות שלנו מנוגדות(הפוכות — opposing). כתבתי אז לקרייסקי שזו ״הפעם השנייה בחיי שאני עֵד(מי שרואה/חווה אירוע — witness) לנפילת הרפובליקה הוויימארית״. הוא, לעומת זאת, תלה תקוות(קיווה לטובה — pinned hopes) בבגין וחשב שיתמתן(ייעשה מתון יותר — he'd moderate).

198כמה שבועות לאחר-מכן הזמין אותי קרייסקי לאותה הרצאה בארמון הקיסר. מהמרפסת(היציע הפתוח שבבניין — the balcony) של ארמון זה נשא(נשא נאום = דיבר בפני קהל — delivered (a speech)) אדולף היטלר ב-1938 את נאום הניצחון הידוע שלו אחרי שהשתלט על(כבש, תפס שליטה — took control of) אוסטריה מולדתו, והכיכר(רחבה ציבורית בעיר — the square) ממול היתה גדושה ומלאה(מלאה עד אפס מקום — packed and full) באוסטרים מריעים(קוראים בקול שמחה ותמיכה — cheering).

199ערב ההרצאה הזמין אותי קרייסקי לארוחת ערב אינטימית בביתו, יחד עם עיצאם סרטאווי וקארל כהנא. כהנא, מומחה(בעל ידע רב בתחום — expert) פיננסי עשיר מאוד, היה ידידו הקרוב ביותר של קרייסקי, וכמובן יהודי כמוהו.

200התפעלתי(התרשמתי מאוד — I marveled) מהפשטות(היעדר מותרות, צניעות — the simplicity) שבה חי ראש ממשלת אוסטריה. הוא גר בבית צנוע(פשוט, לא ראוותני — modest), בן שתי קומות, לא רחוק מרובע(אזור בעיר — quarter/district) השעשועים גרינציג. לא היו שם מאבטחים(שומרי ראש — security guards), מלבד שוטר אחד. את הארוחה הביתית הפשוטה הגישה אשתו של בעל הבית בעצמה. הכול הזכיר לי את בית הוריי בגרמניה - אווירה(תחושה כללית במקום — atmosphere) של משפחה יהודית בורגנית(של מעמד הביניים האמיד — bourgeois).

201דיברנו, כמובן, על עלייתו של בגין לשלטון. ניתחתי(בחנתי לעומק — I analyzed) את תוצאות הבחירות ואת מאמציו(השתדלויותיו — his efforts) של בגין להקים בפעם הראשונה בתולדות ישראל קואליציה ימנית(ברית מפלגות של הימין — right-wing coalition) - דבר שלא היה קל. כשסיפרתי שהכול היה תלוי בארבעת הח״כים של אגודת-ישראל, התפרץ(פרץ בדיבור פתאומי — burst out) כהנא: ״ריבונו של עולם(קריאת תדהמה/פנייה לאל — Good God), כמה זה כבר יכול לעלות - לקנות ארבעה רבנים?...״

202קרייסקי היה אופטימי. הרבה דמגוגים(מסיתים הפונים לרגשות ההמון — demagogues) לאומניים(בעלי לאומיות קיצונית — nationalist) בעולם הגיעו לשלטון בעזרת סיסמאות(אמרות קצרות לקידום רעיון — slogans) קיצוניות(מרחיקות לכת — extreme) אך התמתנו(נעשו מתונים יותר — moderated) כשהגיעו לשם, והתגלו דווקא כמדינאים(מנהיגים מדיניים — statesmen) שקולים(מיושבים בדעתם — level-headed) ואחראים. הוא היה בטוח שזה יקרה גם לבגין. ניסיתי להפריך(להוכיח שאינו נכון — to refute) דעה זו. ״אני מכיר את בגין,״ אמרתי לו, ״הוא אדם הגון(ישר, הוגן — decent), אבל הוא קנאי(דבק ברעיון בקיצוניות — zealot) לעניין ארץ ישראל השלמה. הוא לא יעשה שלום לעולם, אם פירושו הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.״

203ברבות הימים(עם השנים, לאחר זמן רב — in time) התברר(התגלה, נודע — became clear) ששנינו צדקנו. בגין אכן נענה(היענה, הסכים — responded) למחווה(מעשה רצון טוב/סמלי — gesture) ההיסטורית של אנואר סאדאת ועשה שלום עם מצרים. אבל השלום הזה נועד כל-כולו(יועד לחלוטין — was intended entirely) להקל על המשך במלחמה בפלסטינים.

204איך הגיע סרטאווי לאותה ארוחה?

205לקרייסקי היו יחסים טובים עם סאדאת, והקאנצלר שׂם לו למטרה(הציב לעצמו יעד — made it his goal) להפוך את המדינאי המצרי למה שנקרא בגרמנית טובה ״salonfähig(מתאים לחברה הטובה — socially acceptable)״, כלומר מתאים לחברה הטובה. פעם נפגשתי איתו מיד אחרי שנפגש עם סאדאת והוא אמר לי, ״סללתי את הדרך(יצרתי תנאים, פתחתי דרך — I paved the way) של סאדאת לאירופה. עכשיו הייתי רוצה לעשות אותו הדבר עם ערפאת. האם אתה מכיר פלסטיני סביר(הגיוני, מתון; גרמנית: vernünftig — reasonable) (״״vernünftig) שאפשר לדבר איתו?״

206״יש לי בדיוק האדם הנכון בשבילך,״ השבתי(עניתי — I replied), ״שמו עיצאם סרטאווי.״

207״אז אנא, ארגן פגישה שלי איתו,״ סיכם(קבע בסיכום — concluded).

208הפגישה רבת-התוצאות(בעלת תוצאות רבות וחשובות — consequential) נערכה בעיר קיט(עיר נופש — resort town) בהרים, שם נהג קרייסקי לעסוק בסקי. לא נכחתי(הייתי נוכח — I was present) בה, בגלל סיבות שאיני זוכר בדיוק, כנראה קשורות לעיסוקי(עבודתי, ענייני — my occupation) העיקרי - ״העולם הזה״. אני מתחרט(מצטער על מעשה — regret) על כך עד היום.

209נראה שהפגישה הצליחה מעבר לכל המצופה(יותר מכפי שקיווינו — beyond all expectations). קרייסקי וסרטאווי, שהיו שונים זה מזה כפי שרק ניתן להיות, התאהבו זה בזה(נמשכו זה לזה ברגש — fell in love) ממבט ראשון.